בחירת העונה הנכונה לספארי באפריקה

העונה הזולה לספארי היא בדיוק זאת שכולם מפחדים לבחור

בקצרה: העונה היבשה, מיוני עד אוקטובר, נחשבת לשיא הספארי בזכות צפיפות החיות סביב מקורות המים, אבל היא גם היקרה והעמוסה ביותר. העונה הירוקה מציעה מחירים נמוכים בעשרות אחוזים, לידות של חיות צעירות ופחות ג'יפים בשטח. בחרו עונה לפי התקציב והמטרה, לא לפי הרגל.

ההנחה הרווחת אומרת שספארי טוב עושים רק בעונה היבשה, כשהעשב נמוך והחיות נצמדות לשלוליות. זה נכון חלקית. העונה הירוקה, שנחשבת אצל רבים לעונה גרועה, היא לעיתים ההזדמנות הטובה ביותר: פחות תיירים, מחירים נמוכים בהרבה ונופים שאי אפשר לראות ביולי.

קראו גם: הרגע האחרון הוא בדיוק מתי שתשלמו הכי הרבה על טיסה · מי שאורז שלושה זוגות ג'ינס לתרמיל, יסחוב אותם חצי טיול על הגב · איך מתכננים טיול משפחתי

גשם במזרח אפריקה לא יורד כל היום. הוא מגיע בממטרים קצרים, בעיקר אחר הצהריים, ומשאיר בקרים בהירים לצילום. הטמפרטורות נעימות יותר, והשמורות פורחות בירוק שמושך עדרים ולידות.

מתי באמת קורית ההגירה הגדולה

מעברי הנהר המפורסמים של עדרי הגנואים בסרנגטי ובמאסאי מארה מתרחשים בעיקר בין יולי לספטמבר, ולכן אלה החודשים היקרים בשנה. אבל אותם עדרים נמצאים בדרום סרנגטי בינואר ובפברואר, בעונת ההמלטות, כשמאות אלפי גורים נולדים בתוך שבועות ספורים והטורפים פעילים ברמה שקשה לראות בקיץ.

פארק סרנגטי בטנזניה משתרע על יותר מ-14,000 קמ"ר, ומחזור ההגירה השנתי שלו הוא התנועה היבשתית הגדולה בעולם, כפי שמתואר בערך על סרנגטי בוויקיפדיה.

השוואת עונות: מחיר מול חוויה

עונה חודשים מחיר יחסי יתרון בולט
עונה יבשה יוני עד אוקטובר גבוה חיות מרוכזות סביב מים, מעברי נהר
עונה ירוקה קצרה נובמבר עד דצמבר בינוני נוף ירוק, ציפורים נודדות, פחות עומס
עונת ההמלטות ינואר עד פברואר בינוני לידות גנואים בדרום, טורפים פעילים
עונה גשומה ארוכה מרץ עד מאי נמוך המחירים הנמוכים בשנה, שמורות ריקות

איך בוחרים חבילה ולא מתאכזבים

מי שיוצא לאפריקה בפעם הראשונה מרוויח ממסלול מאורגן שמנהל את הלינה ואת הנהג-מדריך המקומי. נהג ותיק יודע לאן לפנות בשש בבוקר, וזה ההבדל בין רבע שעה מול אריות לבין יום שלם של אבק.

התכנון של ספארי עם ילדים דומה לכל טיול משפחתי אחר, אבל עם מרחקי נסיעה ארוכים. בדקו מראש כמה שעות ביום יושבים בג'יפ, כי ילד שמשועמם אחרי שעתיים ישבור לכם את הבוקר.

הנוסע העצמאי יכול לשכור רכב שטח ולנהוג בעצמו בשמורות מסוימות בטנזניה ובקניה, ולחסוך מאות דולרים ביום. בפועל זה מתאים למי שכבר מכיר את היעד, כי ניווט בדרכי עפר ללא כיסוי סלולרי אינו חוויה למתחילים. עלות ספארי טיפוסית נעה בין 200 דולר ללילה בקמפ בסיסי לבין יותר מ-700 דולר בלודג' יוקרתי, לפני טיסות פנים.

רבים משלבים את הספארי עם כמה ימי חוף בזנזיבר, פחות משעת טיסה מארושה. שילוב כזה מאזן בין ימי שטח עמוסים לבין מנוחה, ומצדיק את המחיר של טיסה ארוכה.

מה לארוז לפני שיוצאים

  • חיסון קדחת צהובה ותרופה מונעת מלריה בהתאם ליעד ולעונה
  • עדשת זום של 200 מ"מ ומעלה, החיות רחוקות מכפי שנדמה
  • בגדים בגוונים ניטרליים, כחול ושחור מושכים את זבוב הצה-צה
  • סוללות רזרביות ומטען נייד, החשמל בקמפים מוגבל לשעות
  • ביטוח נסיעות שמכסה פינוי רפואי, המרפאות רחוקות

שקלו את התאריך לפי מה שאתם רוצים לראות ולפי כמה אתם מוכנים לשלם. מי שרודף אחרי מעברי הנהר יגיע באוגוסט וישלם על זה. מי שרוצה עדרים, גורים ושקט משמעותי יבחן דווקא את פברואר או את אפריל.

קא
על הכותבקרן אלבז

כותבת ותיקה בתחום זירת המלונות של ישראל, משלבת ניסיון אישי עם מחקר כדי לתת לכם תמונה מלאה.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org

About the Author

קרן אלבז

כותבת ותיקה בתחום זירת המלונות של ישראל, משלבת ניסיון אישי עם מחקר כדי לתת לכם תמונה מלאה.

You may also like these

דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות